עמוד הביתמי אנחנושירותיםמאמריםקישוריםשאלות ותשובותפורומיםצור קשר
שירותים
טיפים

מומלץ לשתף את הילדים בתהליך האריזה, הדבר מגביר את תחושת השליטה במצב. לפרטים >>

סקרים

76% מן החוזרים מוקדם מציינים קשיי קליטה של המשפחה או בת\בן הזוג. לפרטים >>

maamarim2.jpg
רילוקיישן עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים | הדפס |

 "ילדים בעלי צרכים מיוחדים" הינם ילדים שאותרו ואובחנו כילדים עם עיכוב בהתפתחות בתחומים שונים (גופני, מוטורי, שפתי, וכו'), בעלי לקויות למידה, בעלי הפרעות בקשב ובריכוז, ילדים עם קשיים רגשיים, חברתיים, ועוד. ניתן לצפות, כי בעת רילוקיישן, תהליכי המעבר וההסתגלות  של ילדים בעלי צרכים מיוחדים יהיו מלווים בקשיים ובחששות רבים יותר, ואף תהליך ההשתלבות הלימודית והחברתית עלול להיות ממושך ומורכב יותר. מניסיוננו, הערכות נכונה לרילוקיישן צריכה לכלול התייחסות לצרכים המיוחדים של הילדים מבעוד מועד, כדי להקל על המעבר ולאפשר הסתגלות טובה ככל האפשר. 

 

 

"ילדים בעלי צרכים מיוחדים" הינם ילדים שאותרו ואובחנו כילדים עם עיכוב בהתפתחות בתחומים שונים (גופני, מוטורי, שפתי, וכו'), בעלי לקויות למידה, בעלי הפרעות בקשב ובריכוז, ילדים עם קשיים רגשיים, חברתיים, ועוד. חוק החינוך המיוחד בארץ מתייחס לאוכלוסיית הילדים בגילאים 3-21 עם "לקות משמעותית", שבגללה מוגבלת יכולתו של הילד להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד.

לקות למידה היא הלקות בעלת השכיחות הגבוהה ביותר במערכת החינוך. בארץ, כבארצות רבות אחרות, שיעור התלמידים המאובחנים ומוכרים כתלמידים בעלי ליקויי למידה בכל גיל ותרבות נמצא בעלייה, ומרביתם לומדים במערכות חינוך רגילות. המחקרים מציינים כי מקובל שלכ-10% מהתלמידים במערכת החינוך יש ליקויי למידה המחייבים התייחסות חינוכית המתאימה לצרכים יחידניים.
'ליקוי למידה' הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה ו/או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות, ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים.

החינוך המיוחד ניתן בארץ בשני אופנים: האחד - במסגרות חינוכיות מיוחדות (כגון גן טפולי, בי"ס לילדים עם צרכים מיוחדים, כיתות חינוך מיוחד המשולבות בבתי ספר רגילים), והשני - באמצעות שעות שילוב (הוראה מתקנת) הניתנות לילדים הלומדים בכיתות רגילות.

הטפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים כולל כמה מרכיבים עיקריים:

  • איתור וזיהוי הקשיים.
  • אבחון לצורך הערכת היכולות, הקשיים והצרכים המיוחדים של הילד.
  • מתן המלצות והכנת תוכנית התערבות, המתייחסת למכלול ההיבטים של הילד (אישיים, בין-אישיים, רגשיים, משפחתיים, תנאים סביבתיים, תרבותיים, גורמי חוסן, גורמי סיכון), האינטראקציה בין כלל הגורמים והשפעתם על הילד.
  • מתן טפול מתאים (טפול רפואי, פסיכולוגי, ייעוצי, ריפוי בעיסוק, טפול בדיבור, הוראה מתקנת, גננת שי"ח, טפול באומנות, וכו').
  • מעקב ויעוץ שוטף.  

ניתן לצפות, כי תהליכי המעבר וההסתגלות  של ילדים בעלי צרכים מיוחדים יהיו מלווים בקשיים ובחששות רבים יותר, ואף תהליך ההשתלבות הלימודית והחברתית עלול להיות ממושך ומורכב יותר. מניסיוננו, הערכות נכונה לרילוקיישן צריכה לכלול התייחסות לצרכים המיוחדים של הילדים מבעוד מועד, כדי להקל על המעבר ולאפשר הסתגלות טובה ככל האפשר.

ההתייחסות לילדים בעלי הצרכים המיוחדים מפותחת במקומות רבים בעולם בדומה לארץ. השפה המקצועית בחוות הדעת של אנשי המקצוע השונים, כלי האבחון, ההמלצות והתוכניות הטיפוליות – מוכרים ומקובלים במקומות רבים ברחבי העולם. קיימים מקומות עם שירותי חינוך וטיפול מפותחים ביותר, הניתנים בתוך בתי הספר, ולעומתם מקומות שבהם קיים קושי למצוא אנשי מקצוע וגורמים מסייעים מתאימים. לעיתים ניתן למצוא אנשי מקצוע בקרב הקהיליה הישראלית הנמצאת במקום (בני/בנות זוג של שליחים, למשל). 

המלצות טרום נסיעה:

  • חשוב לאסוף את מירב המידע האפשרי - לגבי מהות קשייו של הילד, דרכי הטפול  המומלצות עבורו, מסגרות הלימוד הרצויות בחו"ל, זמינות של גורמי תמיכה מקומיים, וכו'.
  • אם הילד עבר אבחון כלשהו בארץ על רקע קשיים שאותרו בעבר – מומלץ לתרגם באופן מקצועי את חוות הדעת ולקחת עמכם.
  • אם ילדכם מתמודד עם קשיים לימודיים ואחרים וטרם עבר אבחון מקיף – מומלץ מאד לערוך אבחון כזה (פסיכולוגי, דידקטי, נוירולוגי וכו') טרם הנסיעה, כדי שהאבחון ייערך בעברית, בשפת האם.
  • קשייהם של ילדים אינם "נעלמים" כבמטה קסם בחו"ל, לעיתים הם אף עלולים להחריף - במקרים שבהם הקשיים ידועים ומוכרים, מומלץ מאד ליידע את ביה"ס/הגן ולקבוע פגישת היכרות עוד לפני תחילת השילוב במסגרת החינוכית.
  • ילד בעל קשיים המגיע לחו"ל מצויד באבחון שמתאר את כישוריו, את הפוטנציאל השיכלי שלו, את התחומים שבהם הוא מתקשה ואת תחומי החוזק שלו – בנוסף להמלצות מתאימות – יקבל סיוע מתאים יותר לצרכיו בביה"ס כבר בתחילת דרכו.  במקרים אלו ביה"ס נוטה לשתף פעולה ומטפל במערך התמיכה בילד, מתוך הבנה שקיים מלכתחילה שיתוף פעולה מירבי עם ההורים.
  • בחו"ל, כמו בארץ, מערכת החינוך אינה יכולה לספק במסגרתה את מכלול הסיוע שהילד זקוק לו לעיתים קרובות - במקרים רבים ביה"ס ממליץ על סיוע נוסף, שלעיתים יכול להינתן בביה"ס (חונך, סייעת צמודה וכו') על-ידי איש מקצוע מוכר ומומלץ על-ידי ביה"ס. במקרים אלו המשפחה מתבקשת להשתתף במימון מלא או חלקי. 

לקראת חזרה לארץ

  • מומלץ לבצע תהליך דומה, כפי שנערך לקראת היציאה לרילוקיישן: מומלץ ליצור קשר עם ביה"ס/הגן שאליו הילד עתיד להגיע (עם היועצת ו/או פסיכולוג/ית ביה"ס), להתייעץ ולברר איזו עזרה וכמה הילד יוכל לקבל עם חזרתו. לעיתים ההתייעצות כוללת התלבטות לגבי המסגרת המתאימה (הישארות שנה נוספת בגן, שיבוץ בכתה המתאימה, עם מחנכת והרכב כיתתי/חברתי מתאים וכו').   

 

 
< קודם   הבא >
 mvrm-psy.com    |    maavarim@mvrm-psy.com
© All rights reserved to mvrm-psy.com