מחקרים רבים ניסו לבודד משתנים המשפיעים על מידת היעילות המשפחתית – היינו, מה מאפיין משפחה מתפקדת, משפחה אשר החברים בה מרגישים טוב, משפחה המאפשרת לחבריה צמיחה והתפתחות, משפחה שמאפייניה מסייעים הגעה למצב של בריאות נפשית ומשפחתית טובה.

מתוך מחקרים שונים ומניסיוננו בליווי משפחות בתהליכי מעבר, נציין כאן חמישה מאפיינים משפחתיים, שהינם משמעותיים ביותר בתהליך רילוקיישן:

• לכידות - מושג המתייחס למידת הקשר בתוך המשפחה, ולמידה בה מרגיש כל חבר במשפחה שותפות משפחתית, תמיכה, אהבה, יכולת לתקשר, לקבל ולהעניק לבני המשפחה האחרים. לכידות חשובה במיוחד בתקופת רילוקיישן היות ובתקופה זו המשפחה הופכת להיות גורם תמיכה בלעדי, לאור איבוד רשתות תמיכה אחרות עקב המעבר.

• אינדיבידואליות – מושג המתייחס ליכולתו של כל אחד מבני המשפחה למצוא את דרכו שלו, להביע את עצמו ולחיות חיים עצמאיים (כל אחד בהתאם לגילו ויכולותיו). האינדיבידואליות הרצויה מתבססת על תחושת האדם בכך שיש לו בסיס איתן ומפרגן בתוך משפחתו, תחושה שיש ביכולתו לבטא עצמו וצרכיו ללא איום על אחרים או על שלמות התא המשפחתי. האינדיבידואליות חשובה במיוחד בתהליך ההסתגלות למעבר היות וכל אחד מבני המשפחה עושה מאמצי התמודדות במסגרת אליה נכנס, ויש לאפשר לו מרחב פעולה מבלי שיחשוש כי הוא פוגע בשלמות המשפחתית.

• שימת הילדים במרכז – רבים יגידו כי המטרה המרכזית של התא המשפחתי היא גידול ילדים בריאים בגופם ובנפשם. ילדים שיהיו מבוגרים עצמאיים, מועילים לחברה ובעלי יכולת להעניק אהבה. כללית ניתן לומר כי מודעות לצרכיהם של הילדים וניסיון למלא אחר צרכים אלו, מקדמים יכולות אלו בקרב הילדים ובתוך כך, אף מקדמים הסתגלות חיובית בעת מעברי חיים. במקרים רבים, עצם היציאה לרילוקיישן היא במידה רבה האנטי-תזה למשתנה זה, שכן בדרך-כלל היציאה מעמידה במרכז את ההורה וצרכיו. חשוב לזכור כי גם אם זהו הבסיס ליציאה לרילוקיישן, ישנם דברים רבים שניתן לעשות בכדי להחזיר את הילדים למרכז ההוויה המשפחתית ובכך לקדם את הסתגלותם החיובית למקום החדש.

• חיבור ערכי – המושג מתייחס למערכת הערכים הבסיסית המשותפת למשפחה. דת, כמובן, היא דוגמא טובה לכך, אך גם ערכים כמו ציונות, מחויבות חברתית, אמנות וכדומה הינם ערכים. חיבור ערכי לישראל או למסורת היהודית, הינם ערכים משמעותיים בעת יציאה לרילוקיישן. ערכים אלו הינם מרכזיים במהות ההוויה או הזהות המשפחתית ושמירה עליהם מהווה ערך משפחתי משותף. בנוסף לכך, השמירה עליהם תורמת במידה רבה ליכולתם של חברי המשפחה, ובמיוחד הילדים, להיות מסוגלים לחוות חוויות תרבותיות ו/או דתיות שונות, מבלי לחוש שזהותם מאוימת. לדוגמא, יכול ילד להשתתף בהנאה רבה בהופעת בית-הספר לקראת ה"כריסטמס", מבלי לחוש שהדבר מאיים על יציבות זהותו, שכן, במסגרת משפחתו קיימת תחושת השתייכות ישראלית/יהודית יציבה.

• אופטימיזם משפחתי – מושג המתייחס לתחושה בסיסית של "יהיה בסדר". אין הכוונה להתעלמות מקיומם של קשיים וחששות, אלא הישענות על הצלחות עבר ויכולות אישיות ומשפחתיות להתמודד עם מגוון מצבי חיים. מחקרים מעידים על כך שככל שלאדם מידה גבוהה יותר של אופטימיות, כך יעשה מאמצים יעילים יותר ופעילים יותר בעת שהוא מתמודד עם לחצים, ביניהם מעברים.

חשוב להיות מודעים למאפיינים אלו של המשפחה המסתגלת, אך חשוב לא פחות להכיר את ההתנהגויות המשפחתיות המקדמות מאפיינים אלו. כלומר, כיצד עלינו לפעול כדי לקדם מאפיינים משפחתיים אלו. סדנאות "מעברים" עוסקות בכך, ומספקות עקרונות התנהגותיים זוגיים ומשפחתיים המקדמים הסתגלות אישית ומשפחתית לשלבי ה"רילוקיישן" השונים.